לכבוד שב"ק פר' שמיני, פרשת פרה תשע"א לפ"ק
כולכם יודעים שכדי לאכול דבר צריך להיות כשר, אבל יש מדריגה יותר מזה, נכון שזה כשר, אבל האם בזה הרגע "זה טוב" בשבילי?, לדוגמא אם אחד יכאב לו הבטן ויאמר מה איכפת לי, זה הבשר כשר, למה לא לאכול את זה? אמת שזה כשר, אבל בזה הרגע זה בשבילך. כי אנחנו מאוד לימודים להבחין כל פעם האם זה טוב או רע, אבל זה רק מן השפה ולחוץ, כי בפנימי פנימיות יש מדריגה גבוה מזה, השאלה הוא "האם בזה הרגע זה טוב?".
ולכן נוטלים ידים בבוקר ולפני התפילה והאכילה, כי אנחנו מבקשים מהשי"ת שלא רק נהי' על המדריגה להבחין אם טוב או רע, רק נהי' במדריגה של "אך טוב", ורוחצים את ידינו מכל רע שבעולם להכין אותנו למדריגה של "כולו טוב". וכן ביום ולילה יש שתי בחינות, ויש עוד מדריגה גבוהה מכל זה, "יום השבת" שאין שום לילה וחשכות אז, כי בכל יום כתוב ויהי ערב ויהי בוקר, אבל בשבת זה "יום השביעי", יום אשר אין בו לילה כלל, כי בכל שבוע אני יכול להבחין בין טוב ולא טוב, אבל בשבת זה זמן של למעלה מן הזמן, אין לא טוב כלל, אני לא יכול להבחין, וזה לא "יותר טוב" או פחות טוב, זה "רק טוב".
וכן בענין "שלום" העולם יודעים רק ששלום זה טוב, בשביל שמלחמות והריגות זה לא טוב, אבל אין להם ה"טעימה של אך טוב" ו"אך שלום", שלום פירושו רק טוב, וכן רוחצים לפני שבת לומר "אנא השם תן לי הזכי' לטען את האך טוב של שבת", וכן כשאוכלים אם אוכלים במדריגה של כולו טוב, אז האכילה לא יגרום שום דבר רע, רק יהי' אך טוב לישראל, ובזכות השלום שכולו טוב, נזכה לביאת הגוא"צ בב"א.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה