לכבוד שב"ק פרשת כי תשא, לשון קבלה - קימו וקבלו

וַיְדַבֵּר ד' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – קימו וקבלו

(לכבוד שב"ק פר' תרומה תשע"א לפ"ק)

ידידי חביבי כולכם יודעים את דברי רבינו שלמה בר יצחק זי"ע רש"י ז"ל בהתחלת דבריו לפרשתינו, כי תשא לשון קבלה, כי מה שאנחנו מתקנים באלו הימים בהחודשים של אדר הוא ה"קבלה" כמה שנאמר במגילת אסתר, קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר, ולכן ע"פ חסידות מה יש אדם שהוא קמצן ואינו יכול להוציא פרוטה מכיסו, זה בגלל שלא קיבל את הכסף שלו כראוי, כי מי שיודע באמת לקבל הכל מהשי"ת כמו שצריך, וברור אצלו מי הנותן ומי מקבל, איך יכול להיות שאינו נותן את חבירו להינות ממנו, נמצא כי ע"י שכל אחד נותן רק מחצית השקל, בזה הוא מראה שהוא אינו שלם בלי חבירו, וכל אחד מכניע לחבירו ממילא מזה הקבלה נעשה הוא כופר נפש לד'.

והאיזביצער הקדוש מביא את דברי הרא"ש ז"ל בדין מי שגנב כלי כסף השוה מאתים מנה מחבירו, והנגנב חשב שזה כלי נחושת ושוה רק מאה מנה, ונמצא הגנב ומכר את הכלי, פוסק הרא"ש כי אינו משלם רק כפל מכמה ששוה כלי נחושת ולא ככלי כסף שהיתה באמת, והעומק הענין הוא כי חפץ שייך לבעליו רק לפי ערך שזה שוה בעיניו של הבעלים, ולכן אם יהודי חושב שהאידישקייט אצלו רק שוה מעט אם כן כמה יהודי הוא כבר יכול להיות?, ובאמת לא קשה לדעת ערך כל דבר, רק עומק הענין הוא שאתה רק יודע כמה דבר שוה רק לאחר שאבדת את זה.

לכן מה שטעו בעגל הי' מחמת שהקבלת התורה לא הי' עמוק כל כך בלב, וחשבו שהתורה לא שוה כל כך הרבה, אבל משה רבינו כשירד מן ההר מיד שבר הלוחות החדשות, לומר כי אם עדיין לא הבנתם ערכה הגדול של התורה הקדושה, צריכים לשברה להיגע להבין מה שאבדנו, לכן שוב בלוחות השניות עדיין לא שכחנו מהלוחות הראשונות ושניהם ביחד שמו בארון, לבל לא נשכח מגודל מעלתה וקדושתה של התורה, ואחר זה המעשה הגענו לדעת שקבלת התורה לא הי' מעשה של פעם, רק בכל יום מקבלים את התורה מחדש, ומברכים ע"ז בברכתה ברוך אתה ד' נותן התורה, ועי"ז נזכה לביא הגואל צדק במהרה בימינו אמן.